כתיבת עבודת סמינריון בתקשורת יכולה להיות תהליך ארוך ומפרך שכל מה שתרצו במהלכו הוא רק דבר אחד: לסיים עם זה. לכן, לא נופתע אם התשובה שלכם לשאלה המופיעה בכותרת היא: "מגישים אותן, ברור!". האמנם? אנחנו רק יכולים לתאר לעצמנו את עוצמתה של ההקלה שתחושו עם סיום כתיבת עבודה סמינריונית, ואין לנו ספק כי ברגע שתקלידו את המילה האחרונה ותלחצו על "שמור", כל שתרצו הוא להדפיס את הקובץ, לכרוך את מקבץ הדפים ולהניח אותו במזכירות.
אולי תופתעו, אך אנחנו ואתם חולקים מטרה זהה: להבטיח עבורכם את הציון הגבוה ביותר בעבודה סמינריונית בתקשורת. ומדוע אנו מציינים זאת? משום שאנחנו ב-RESCUE מציעים שירות שתכליתו ליטוש עבודתכם: עריכה לשונית. אז מה עושים מיד אחרי כתיבת עבודות סמינריון בתקשורת?
עריכה לשונית לסמינריון בתקשורת – מי צריך אותה ומהי משמעותה?
לכל סטודנט, ללא יוצא מן הכלל, מומלץ להעביר את עבודת המחקר שלו בעריכה לשונית. מופתעים? יתכן. מניסיוננו, מרבית הסטודנטים כלל לא מעלים על דעתם לפנות לעורך לשוני, כאשר ההסבר שהם נותנים לעצמם הוא שעברית היא שפת האם שלה. בפועל, מעטות העבדות (אם בכלל) שנקיות מטעויות לשון ופיסוק, כאשר טעויות אלו נובעות משתי סיבות עיקריות:
- ישנם סטודנטים שמתבטאים בכתב כפי שהם מתבטאים בעל פה. בעוד טעויות הנאמרות בעל פה "נסלחות", טעויות בכתב מכתימות את עבודה הסמינריונית ופוגעות באיכותה
- עבודת סמינריון נכתבת בהיקף של בין 20 ל-30 עמודים. וככל שהעבודה נכתבת בהיקף רב יותר? כך הסיכוי לטעויות לשון – עולה
דוגמאות לטקסט לפני ואחרי עריכת לשון
סיימתם את שלב כתיבת עבודות סמינריון בתקשורת? גם אם קראתם וערכתם את העבודה שלכם עשרות (!) פעמים, העברתה לעורך אינה (!) בזבוז של זמן וכסף. העורך הלשוני ילטש את הטקסט, ישפר ניסוחים, יסדר את הפיסוק ויתכן שאף יארגן מחדש פסקאות – הכל לטובת יצירת מסמך מקצועי וקריא. לפניכם שתי דוגמאות לטקסט לפני ואחרי עריכה:
- נוסח לפני עריכה: מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי ללמוד תקשורת התחום הזה מעניין אותי מאד ואני רוצה לעבוד בטלוויזיה. אני קוראת חדשות כל היום וצופה במהדורות ויש לי את כל האפליקציות של כל אתרי החדשות ואין לי ספק שלימודי התואר יתנו לי המון.
- נוסח אחרי עריכה: תחום התקשורת עניין אותי מאז ומתמיד. הבחירה שלי להירשם ללימודי התקשורת נובעת מרצוני להשתלב בעתיד בגוף תקשורת מוערך. אני צרכנית אקטואליה מושבעת, ומשקיעה את זמני בקריאת חדשות וצפייה בהן. כולי תקווה שהלימודים יעניקו לי ערך ויסללו עבורי את הדרך אל עולם התקשורת.
בעוד הנוסח הראשון נטול פיסוק וניכרת בו "התפזרות", הנוסח השני בהיר וקריא יותר. העורך הלשוני לא יהסס לקצר או להאריך משפטים/פסקאות, להציע מילים נרדפות (לרוב, "גבוהות" יותר) וכמובן שלתקן שגיאות שפה/הקלדה.
כיצד ניגשים לכתיבת עבודה סמינריונית בתקשורת?
הדבר המרכזי הניצב בפני סטודנט הניגש לתהליך כתיבת עבודות אקדמיות, בכלל, ולכתיבת עבודת סמינריון בתקשורת בפרט, הינו הגדרת הסוגיה החברתית-תרבותית שעימה מתמודדת העבודה. בשלב זה יהיה על כותב העבודה להגדיר את נושא העבודה הסמינריונית ולצידה את שאלת המחקר המדויקת שעליה הוא מבקש לענות. במסגרת עבודות בתקשורת, יסובו בדרך כלל הנושא ושאלת המחקר שיבחרו סביב המתח בין תופעה חברתית מסוימת (למשל: סוגיית המתח העדתי בישראל) לבין האופן שבו היא מיוצגת במסגרת אמצעי התקשורת (למשל: כיצד מיוצגים מזרחים בפרסומות טלוויזיה? או כיצד מיוצגת דמות האשכנזי בסדרות טלוויזיה בישראל?). לאחר בחירת נושא ושאלת מחקר, ייגש הסטודנט לשלב בניית ראשי הפרקים של העבודה אשר יגדירו את השלד הנושאי שלאורו תורכב סקירת הספרות שלה. בשלב הבא ייצא הסטודנט אל הספרייה או אל מאגרי מידע מקוונים ויילקט מתוכם מאמרים אקדמיים רלוונטיים העוסקים בשאלת המחקר שבחר. שלב קריטי נוסף הינו הגדרת המתווה המחקרי של עבודת הסמינריון בתקשורת. לרוב, יבוסס מתווה זה על איסוף חומרים גולמיים מן העיתונות, מתוך סדרות טלוויזיה או מהדרות חדשות, מתוך אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות ועוד.
בסיומו של הליך האיסוף, ייגש הסטודנט לשלב הניתוח והמחקר, במסגרתו יידרש לעבד את החומרים הגולמיים שנאספו ולהגיע למסקנות מחקריות. זאת, תוך שילוב אינטגרטיבי עם סקירת הספרות שנכתבה קודם לכן והציגה את הרקע התיאורטי של העבודה הסמינריונית.
סיימתם לכתוב את העבודה? בשעה טובה! לפני הגשתה, השקיעו בעריכת לשון מקצועית. למידע נוסף אודות כתיבת עבודת סמינריון בתשלום וכתיבת עבודות סמינריון בתקשורת ועריכתן, התקשרו – 053-8090-808
