מהו מבנה עבודה סמינריונית?
מבנה עבודה סמינריונית הינו אחד מן המרכיבים הקריטיים ביותר בתהליך כתיבת עבודה סמינריונית ובקביעת איכותה. כמו כן, מבנה הסמינריון מהווה מרכיב קריטי בשקלול הציון שינתן לעבורה. שליטה בעקרונות של מבנה סמינריון תקין תבטיח כתיבה בראש שקט ותמנע עבודה מיותרת בהמשך הדרך.
אחד האלמנטים הקריטיים שעליהם יש לשים דגש ביחס למבנה של עבודה סמינריונית, הינו הזיקה בין חלקי העבודה השונים תוך הבנה מעמיקה של האופן בו הם משפיעים אחד על השני: פרק השיטה ישפיע באופן קריטי על פרק הממצאים ואילו פרק הדיון מהווה אינטגרציה בין פרק הממצאים לבין הסקירה הספרותית.
במאמר זה נציג בפניכם את הדגשים החשובים ביותר הנוגעים לתכנון מבנה סמינריון, תוך שימת דגש על תכנון הזיקות בין פרקי העבודה באופן פרקטי. תכנון המבנה הינו שלב ראשוני ביותר בתהליך כתיבת סמינריון, לכן חשוב במיוחד לשלוט בו היטב.
מדוע חשוב להקפיד על מבנה סמינריון מדויק
חשיבותה הרבה של עבודה סמינריונית, כמו גם כתיבתה בצורה מדויקת ומותאמת לכללים שבהם העבודה צריכה לעמוד, נובעת ממספר גורמים:
• העבודה הסמינריונית הינה בעלת השפעה מכרעת על הציון הסופי בתואר, וכל פרק בה הינו בעל משמעות בהערכת הידע של הסטודנט והיכולות שלו לסכם את תכני הקורסים שלמד.
• עבודה סמינריונית מקיפה ויסודית מתייחסת להיקפים נרחבים של מה שנלמד בתואר. מסיבה זו, עליה לשקף את מכלול הידע שצבר הסטודנט וככזו, היא מסתמכת על מקורות מידע רבים ומגוונים, שונים במהותם.
כל אחד מהם משקף את יכולות המחקר של הסטודנט, כמו גם את יכולותיו לשקלל מידע בצורה מועילה. ההשקעה הרבה הנדרשת בכתיבת כל אחד מהפרקים יכולה להוות איום או אתגר, ואולם כך או כך – היא מצריכה לא מעט משאבים.
• העבודה האקדמית מסכמת את המידע שנצבר אצל הסטודנט במשך שנה, שנתיים או יותר. ככזו, היא משקפת מידע רב ועליה להוכיח את יכולותיו של התלמיד.
• עבודה סמינריונית מעידה על יכולות אינטלקטואליות שונות, ביניהן יכולת עיבוד מידע ברמות גבוהות, ומהווה ספתח לכתיבת עבודות מתקדמות ומורכבות יותר בעתיד.
סטודנטים רבים מנסים ל"קצר את התהליך" או לכתוב את העבודה הסמינריונית בצורה שטחית או חובבנית ולו כדי "לסמן וי". כתיבת עבודה אקדמית באופן שטחי בלבד מעיבה לא רק על הקריירה האקדמית הפוטנציאלית של הסטודנט, אלא לא פחות מכך גם על הציון הסופי בתואר.
מבנה עבודה סמינריונית תקנית
ארגון המבנה של עבודת סמינריונית נעשה במסגרת ניסוחם של ראשי פרקים לסמינריון. בדרך כלל, ראשי הפרקים מוגשים טרם כתיבת העבודה, במסגרת הצעת מחקר לעבודה סמינריונית ומקבלים אישור מגורם אקדמי מוסמך.
עמוד שער
עמוד השער כשמו כן הוא, מהווה את הפתיחה לעבודה ובמילים אחרות, הוא מעין "כרטיס הביקור" של הסטודנט בעבודה הנכתבת. מטרתו הינה הצגת נושא העבודה ומתן פרטים כלליים אודותיה. לכל מרצה דרישות ייחודיות לכתיבת עמוד השער ועם זאת,
ישנם מספר כללים החוזרים על עצמם במרבית העבודות: על עמוד השער לכלול את הפרטים הבאים:
• כותרת הכוללת את שם/ נושא העבודה
• שמות כותבי העבודה ומספרי תעודות זהות
• שם הקורס ומספרו
• שם מרצה הקורס
• מועד הגשת העבודה
• לוגו מכללת הלימודים
תקציר
תקציר העבודה מופיע בתחילת העבודה ובדיוק כפי שהוא נשמע – מהווה פרק קצר יחסית לפרקים האחרים של העבודה. אורכו של התקציר אינו עולה על 150-200 מילים. מטרתו הינה הצגת תכני העבודה עבור הקורא המעוניין להתרשם ולהחליט אם העבודה עונה על צרכיו.
תקציר העבודה כולל את הפרטים החשובים ביותר בעבודה בתמצות. אלו כוללים את נושא המחקר, את מטרתו, את שיטת המחקר המיושמת בעבודה, פרטים כלליים אודות אוכלוסיית המחקר וכן את הממצאים העולים מהמחקר והמסקנות המרכזיות.
החשוב ביותר בכתיבת התקציר הוא שמירה על מיקוד בשל העובדה כי מדובר בפרק קצר מאד יחסית שמיועד להציג בתמצות את עיקרי העבודה כולה. ברוב המקרים נהוג לכתוב את התקציר בסוף העבודה.
מבוא
פרק מבוא לעבודה הסמינריונית. תפקידו הוא הצגת הרקע הכללי של העבודה ולהבהיר את חשיבות הנושא בו היא כתובה. גם כאן, כמו בכתיבת עמוד השער, יש לעקוב אחר הנחיות המנחה שכן לכל מנחה העדפות ותפיסות שונות בנוגע לאופן כתיבת פרק המבוא.
סטודנטים רבים מתבלבלים בין פרק המבוא ובין פרק סקירת הספרות. שימו לב – אין להכניס בפרק המבוא פרטי עומק המתייחסים לנושא העבודה. תפקידו של פרק המבוא הינו הצגה כללית של הנושא, חשיבותו ופרטים הקשורים לרקע העבודה כגון נתונים כלליים, הקשרים הכוללים תקופת זמן, תחום התרחשות ועוד.
במסגרת פרק המבוא תופיע בדרך כלל גם שאלת המחקר של העבודה הסמינריונית, אשר לאורה יעוצבו שאר פרקי העבודה במטרה לספק לה מענה.
סקירת ספרות
סקירת הספרות הינה ה"בשר" של העבודה: עליה מתבססות המסקנות הסופיות, ממנה נשאבות ונגזרות תובנות וכן ניתן להפיק הבנות נוספות באשר לנושא העבודה הכללי. בפרק סקירת הספרות מוצגות התיאוריות הרלוונטיות כן הרקע המחקרי הנוגע לנושא הכתיבה. במסגרת סמינריון עיוני, זהו הפרק הגדול ביותר בעבודה.
כדי לכתוב פרק סקירת ספרות ברמה גבוהה, על הכותב לתכנן מראש את המבנה הרצוי של הפרק – מתחילתו ועד סופו. פרק הסקירה נכתב המאפשר לקורא להבין את הנושא ברצף – החל מהתיאור הכללי והרחב יותר הכולל את הרקע של נושא העבודה, דרך הצגת המטרה של המחקר ועד לפירוט בתת הפרקים הבאים המשלבים בתוכם בכל פעם מיקוד בנושא ספציפי אחר הקשור לנושא הכללי של העבודה.
גם כאן, סטודנטים רבים עלולים להתבלבל ולכתוב בפרק סקירת הספרות את אופן תכנון המחקר, הטעמים לכתיבתו או את הממצאים העולים ממנו. עם זאת, פרק סקירת הספרות אינו עוסק בנתונים הכלליים אודות העבודה אלא רק בתוכן העבודה עצמו.
כל פרט מידע המובא בפרק סקירת הספרות צריך להיות לקוח ממקורות אקדמיים שפיטים כך שיאושר על ידי בודקי העבודה. כמו כן, יש לגבות כל מידע המובא בעבודה בהתאם לכללים לכתיבת עבודה אקדמית בשיטת APA העדכניים או על פי דרישות המרצה. חשוב לזכור גם כי בפרק סקירת הספרות אין לכתוב את הדעה האישית של הכותב.
פרק השיטה
פרק השיטה יופיע במסגרת עבודה סמינריונית אמפירית. הוא מפרט את השיטה בה בוצע המחקר. פרק השיטה כולל מידע לגבי מספר חלקים מהותיים:
• מדגם/ אוכלוסיית המחקר:
בחלק זה יוצגו משתתפי המחקר על פרטיהם האישיים (ללא חשיפה אישית מזהה). כמו כן, יפורטו הקריטריונים לבחירת המשתתפים.
• כלי המחקר
מה הם הכלים המחקריים בהם נעשה שימוש לצורך כתיבת המחקר בכלל ואיסוף הנתונים בפרט? הכלים כוללים שאלון, ראיון ודרכים אחרות לאיסוף הנתונים, כאשר בתת פרק זה מפורטים הטעמים לבחירת כלי המחקר הרלוונטיים והתרומה שלהם למחקר.
• הליך המחקר
תת פרק הליך המחקר מתאר לפרוטרוט את תהליך עריכת המחקר לרבות אופן גיוס המשתתפים, קשיים שעלו בעת ביצוע המחקר, מידע אודות התהליך ועוד.
• ניתוח נתונים
פרק ניתוח הנתונים מציג את האופנים בהם נתוני המחקר נותחו – בין אם במסגרת מחקר איכותני ובין אם במחקר כמותני.
פרק ממצאים
בפרק הממצאים מוצגות תוצאות הניתוח מהפרק הקודם. גם כאן, כמו בפרקים אחרים, יש הבדל בין מחקר איכותני ובין מחקר כמותני, כאשר במחקר האיכותני קיימות כמה שיטות עיקריות להצגת הממצאים ושיטות אחרות להצגת ממצאים במחקר הכמותני. הצגת הממצאים מתבצעת על פי השיטה שבה המחקר מתבצע.
במחקר האיכותני כתיבת פרק תוצאות מתבצע בחלוקה לתמות מרכזיות שנמצאו בפרק הניתוח ואילו במחקר הכמותני מוצגים הממצאים על פי תוצאות ניתוחים סטטיסטיים שונים שהתבצעו במחקר.
פרק דיון
פרק הדיון כולל בתוכו אינטגרציה של הנתונים שעלו בשלב איסוף המידע ונכתבו בפרק סקירת הספרות והנתונים שנמצאו בפרק הממצאים. מטרתו של פרק הדיון הינה לערוך דיון בממצאים שנמצאו בפרקים הקודמים באמצעות קישור בין ידע קודם שנמצא בסקירת הספרות ובין ממצאי המחקר הנוכחי.
פרק הדיון יציג את התרומה של הממצאים למחקר הנוכחי וכמו כן לספרות המחקרית בתחום בכלל. בתום הפרק יובל הקורא לפרק הסיכום.
פרק סיכום
מטרתו של פרק זה היא לסכם את כל הנושאים שנידונו בעבודה, הממצאים שעלו ממנה והמסקנות העיקריות. בסיכום סמינריון מובל הקורא למסקנות העולות מן המחקר, כמו גם המלצות לפרקטיקות ומחקרים עתידיים אפשריים.
את פרק הסיכום מומלץ לכתוב יומיים או שלושה לאחר סיום העבודה, על מנת לאפשר לנתונים ולאינפורמציה לעבור עיבוד נוסף לפני כתיבה מסכמת.
ביבליוגרפיה
רשימת המקורות מפרטת את כל המקורות שבהם נעשה שימוש במהלך העבודה. על פרק המקורות להיכתב על פי כללי APA או MLA, כתלוי בתחום בו העבודה נכתבה.
נספחים
פרק נספחי העבודה כולל את כל התוספות הרלוונטיות לעבודה, שאין להן מקום רשמי בפרקים האחרים. פרק הנספחים כולל פירוט ראיונות שהתקיימו עם משתתפי המחקר, דיאגרמות ואיורים רלוונטיים, תמונות, הפנייה לפרטי מידע אחרים ועוד.
חשיבות הקישוריות בין פרקי העבודה
כתיבה אינטגרטיבית היא לב ליבה של עבודה איכותית, המציגה את עיקרי תחום הידע בצורה נהירה לקורא, המביאה את החידושים למרכז הטקסט ומעגנת אותו בתודעת הקורא.
כתיבה נכונה של העבודה תוביל לא רק לציון גבוה, אלא לא פחות מכך לתחושת סיפוק מהכתיבה וכן להותרת רושם רב על המרצים.
על אינטגרציה, עקביות ומה שביניהן
כולנו מכירים את החוויה של צפייה בסרט מרתק או קריאת ספר שאי אפשר להניח מהיד. כשהתוכן הוא בעל ערך וערוך מפרספקטיבה מקיפה, תוך מיקוד בעיקר וארגון נכון של מדרג המידע – הקורא אינו יכול שלא להפיק עונג מהקריאה עצמה. מסיבות אלו, חשוב לזכור כי כשאתם נהנים לכתוב, גם המרצה ייהנה לקרוא.
עקביות וקישוריות בין פרקי העבודה
הקישוריות בין השניים חיונית לצורך קריאה אינטגרטיבית וקולחת על ידי המרצה, כך שכל פרק תומך בזה הבא אחריו ומוביל את הקורא להבנה מקיפה יותר. סיומת של פרק אחד מוליכה את הקורא באופן טבעי וקולח אל פתיחתו של הפרק הבא תוך שימוש במספר אמצעים:
כל פרק יש לסיים בפסקת סיכום; כאשר פסקת הסיכום מרכזת את עיקרי האינפורמציה שהובאה בפרק וחותמת עיקרים אלו בתמצות למשפטים ספורים. במקרים מסוימים ניתן להקדים את הפרק הבא באמצעות אזכור מטרתו.
הפרק החדש שייפתח יכלול הצגה כללית של הנושאים שיובאו בתוך הטקסט, באופן קוהרנטי לאופן כתיבת הנושאים ואולם באופן מתומצת ומבלי להיכנס לעומק התכנים. כמו כן, לא יוצגו מסקנות הפרק בפסקת הפתיחה אלא יש "להוביל" את הקורא במהלך הקריאה עצמה.
זאת, תוך שמירה על גלישת טקסט נכונה, כזו המתקדמת צעד אחר צעד בהוספת תכנים חדשים וביצירת קישוריות בין הנתונים המובאים בפסקאות.
סיכום – עבודה סמינריונית מבנה תקין
הקפדה על תכנון מבנה סמינריון תקין הינו שלב יסודי וחשוב בתהליך ההכנה של כל עבודה סמינריונית. לפני שאתם מתחילים לנסח את משפט הפתיחה, לאסוף מקורות או לאסוף נתונים עבור המחקר שלכם, וודאו כי אתם שולטים בעקרונות של מבנה סמינריון.
בשעת הכתיבה של העבודה הסמינריונית עצמה, ודאו כי ישנה קישוריות בין פרקי העבודה השונים וכי העבודה אינה נוסף של יחידות מנותקות. זכרו כי כל פרק אמור להשפיע על הפרקים הבאים ולבוא לידי ביטוי במסקנות והתובנות הבאים לידי יבטוי בשאר חלקי העבודה.
לבסוף, תנו תשומת לב גם להיבטים הטכניים של מבנה עבודה סמינריונית, למשל הכנת עמוד שער תקני לעבודה הסמינריונית שלכם, כתיבת פרק תקציר בין השער ובין פרק המבוא, יצירת פרק נספחים עבור פלטים סטטיסטיים או תמלילי ראיונות ועוד.
